האם חובתו של חייב בתיק הוצאה לפועל של מזונות, להיות שותף בעלות גן ילדים לילדו הקטין? אם כן, מדוע? כיצד החייב יכול למנוע הפתעות לרעה? כיצד תוכל הגרושה לדאוג לכך שהגרוש שלה לא יתחמק מהשתתפות בעלויות אלו? על זאת ועוד במאמר לפניכם.
בתיק הוצאה לפועל מספר 1700088109 אשר נידון לאחרונה, עלתה השאלה האם הגרושה יכולה לבצע הגדלת יתרת חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל, בעבור מחצית עלות מעון לילד.
במקרה זה, על-פי החלטת בית הדין, חויב הגרוש בעלות מזונות זמניים של 1,500 ש"ח לילד וכן להשתתף במחצית עלות של גן לילד. בשלב מאוחר יותר חתמו הגרוש והגרושה על הסכם גירושין, בתוכו לא הוזכר נושא המעון. ההסכם אושר על ידי בית הדין הרבני.
הגרושה פנתה ללשכת ההוצאה לפועל במטרה להגדיל את החוב בתיק ההוצל"פ בגובה מחצית מעלות המעון היות והחייב אינו משתתף עמה בהוצאה האמורה. בנוסף לכך, הגרושה טענה כי ההוצאה על מעון הינה הוצאה חינוכית שעל החייב לחלוק עימה. מנגד, בין שלל טיעוניו טען החייב כי ההוצאה הכספית על המעון היא הוצאה של נוחות ולא של חינוך. בנוסף, טען כי רשם ההוצאה לפועל איננו יכול לפרש את הסכם הגירושין ועליו לפנות בבקשה זו לבית הדין המוסמך.
לעניין הסמכות של רשם ההוצאה לפועל לפרש את ההסכם, קבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו, כי במקרה זה כאשר מדובר בהסכם אשר רק אושר על ידי בית הדין, להבדיל מהחלטה של בית הדין, הרי שאין לפנות לבית הדין להבהרתו, היות וכל מה שעשה בית הדין היה לבדוק כי הצדדים חתמו על הסכם הגירושין מרצונם ומבינים את תוכנו ואת תוצאותיו ולא בחן את תוכן ההסכם . הרשם קבע כי תוכן ההסכם נהיר וניתן להבין את החיוב הכלול בו מתוכנו וממהותו של ההסכם ולפיכך, הינו בעל סמכות לפרש את ההסכם.
בעניין הקביעה האם המעון הינו הוצאת נוחות או הוצאה על חינוך, קבע רשם ההוצאה לפועל כי המדובר בהוצאה על חינוך. הרשם בחן את פסקי הדין המנחים בנושא המנחים כי רכיב החינוך מוכר כצורך הכרחי בעניין מזונות לילדים.
בין היתר, הובאו מתוך פסק דין ע"מ (ת"א) 1165/02, ב.א. נ' ב.א., (לא פורסם, מצוי במאגר "נבו"), של כב' השופטת י. שטופמן, הדברים כדלקמן:
"בית המשפט קמא חייב את המערער רק במחצית מהוצאות מוסדות החינוך בהם שוהים הילדים, הוצאות אשר מכסות את שהותם במוסדות אלו רק עד שעות הצהריים. הלכה היא כי הוצאות חינוך נכללות בגדר צרכיהם ההכרחיים של הילדים, החל מגיל שלוש... משיגדלו הילדים והגן יוחלף בבית הספר, הרי שהתשלומים שנקבעו אינם מופרזים, לכיסוי הוצאותיהם וחינוכם, וישמשו לשם כך".
בהחלטתו, קבע הרשם כי בנסיבות העניין ההוצאה על המעון היא הוצאת חינוך ולפיכך, על החייב לשאת בעלויות מחצית מהתשלומים בעבור ההוצאה.
בעניין האמור, צוטט מתוך תמ"ש (נצ') 16450-06-10 אלמונית נ' אלמוני, (פסק דינו של כב' הש' א. זגורי, מיום 8.10.10, לא פורסם, מצוי במאגר "נבו"):
"הפסיקה נוטה לראות בחיובו של האב בסיפוק צרכים בסיסיים בתחום הכלכלה, ביגוד, ההנעלה, המדור (והחזקתו), בריאות, חינוך, תקשורת ונסיעות - בבחינת צרכים הכרחיים. צרכים אחרים, כגון: נופש, בית מלון, טיולים, בגדי מותגים, בילויים וכיו"ב נופלים למעגל הצרכים מדיני צדקה, כאשר בהם יחוב האב, רק אם הוא נופל להגדרת "אמיד" כמשמעות ביטוי זה בהלכה הפסוקה... בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי במסגרת צרכיהם ההכרחיים של הילדים, נכללות הוצאות מזון, ביגוד ומדור (מקום מגורים והוצאות אחזקתו), חינוך בסיסי (לא כולל חוגים וכיוצ"ב) ובריאות. מעבר לצרכים אלו החיוב הוא מדין צדקה, ותלוי ביכולתו של הנתבע. "
החלטת הרשם חשובה. ממנה לומדים שזוכה זכאית להגדיל חוב בתיק ההוצל"פ של מזונות בגובה ההשתתפות אשר נקבעה לחייב, ככל שלא עומד בתשלום הפסוק. כיום על אב להשתתף בעלות מחצית הוצאות מעון לילדיו. לכן, אב אשר הגיע לסיכום מקל עבורו עם גרושתו (השתתפות נמוכה ממחצית העלות), יצטרך לדאוג לכך שההסכמה תעלה על הכתב באופן חד משמעי בהסכם הגירושין או בפסק הדין. חייב המבקש למנוע מעצמו הפתעות ולגלות כי חייב ביותר ממה שהתכוון, לוודא כי הסכם הגירושין יתייחס באופן חד משמעי לכל מרכיבי המזונות. מצידו השני של המטבע, על הזוכה לוודא כי כל צרכי הקטין קיבלו התייחסות בפסק הדין או בהסכם היות וכל חוסר עלול להתפרש כהשמטה מכוונת.
? אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. האמור לעיל הינו מידע כללי וחלקי בלבד.
הכותב, עורך דין לענייני הוצל"פ, קובי רום, מספק ייעוץ משפטי מקיף בנושאים רבים, הן בעבור החייב והן לזכאי. בין אלו תמצאו ייעוץ בעבור חשבון בנק מוגבל מילוי טפסי איחוד תיקים, מזונות ועוד.
